שרף הוא חומר טבעי וצמיגי שמופרש בעיקר מעצים וצמחים מסוימים.
שם נרדף לשרף הוא ענבר – אמבר (באנגלית).
אפשר לחשוב עליו כעל “דם מגן” של העץ.

כמה נקודות ברורות ופשוטות:
*השרף מופרש כשיש פציעה בעץ – והוא אוטם, מחטא ומגן עליו.
*בתחילה הוא נוזלי ודביק, ועם הזמן מתקשה. ככל שהשרף ישן יותר, הוא קשה יותר ובכך הוא גם יקר יותר.
*לרוב יש לו ריח חזק וייחודי כאשר מקטירים אותו כקטורת.
*הוא מכיל תרכובות ארומטיות פעילות.

ניתן לעשות חרוזים רק משרפים שהתאבנו עשרות/מאות שנים ולא משרפים שהם חדשים.
ובמה שאני עוסקת ומייבאה מהודו, זה תרכובת בעלת 2 שרפים שונים.